#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תיח. כיצד פירש הרשב""ם את קושית הגמי שנקעים פחות מיי טפחים ליקדשו באפי נפשייהו, מה הקשו התוס' על דבריו ומה הקושיא לפי' התוס'? "	"הרשב""ם פירש שיהא כמקדיש שתי שדות שיכול לפדות זה בלא זה ויפדה כל אחד לפי חשבון בית זרע חומר שעורים בנ' שקל כסף ומדוע קתני שאין לנקעים פדיון אלא בשווין. והתוס' (ד""ה ואמאי) הקשו על פירושו שגם שדה אחד יכול לפדות<br>לחצאין כדאמרינן בקידושין ששדה אחוזה לכו""ע פודה וגואל לחצאין <sup>רכד</sup>. והתוס' פירשו שהקושיא היא מדוע שלא ימדדו עם כל השדה אע""פ שהם חשובים בפני עצמם.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רכד.  והרשב""א הסכים עם פירוש הרשב""ם וכתב  דאע""ג  ששדה אחוזה נגאל לחצאין, לא שיאמר לגזבר הא לך חצי דמיו ותן לי חצי שדה, אלא לומר שיכול לכופו לקבל חצי הדמים שעד היובל ונפק""מ שאין חצי השדה נחלט לכהנים ביובל, וכיון שכן אילו היו סלעים ונקעים אלו נמדדים עמה לא היו נגאלים בפני עצמם .</span>"	בבא בתרא קג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תיט. נקעים עמוקים עשרה שאינם מלאים מים 1) האם נפדים לפי חשבון חמשים שקל לכור ומדוע 2) האם כלולים במכירת בית כור עפר ומדוע 3) ומה דינם של נקעים פחותים מעשרה ומלאים מים? 	"1) נפדים לפי חשבון חמישים שקל לכור כיון שזהו הפדיון של שדה הראוי לזריעה, ואפי' שדה קטן התרבה מדכתיב 'שדה'.<br>2) אינם כלולים במכירה שאין אדם רוצה שיתן מעותיו במקום אחד ויראו לו כשנים ושלשה מקומות <sup>רכה</sup>.<br>3) נפדים ונמכרים עם השדה שנקראים ביקועי הקרקע ובטלים לשדה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רכה.  הקשה הרשב""א שרב בסוף בבא מציעא אמר שאדם זורע חציו למטה וחציו למעלה ותירץ שבא לכתחילה לקנות שאני, א""נ דרב מפרש לה למתניתין דהכא בנקעים מלאים מים כההיא דהמקדיש שדהו וכדאתקפתא דרבינא דאתקיף והא דומיא דסלעים קתני, עכ""ד. נמצא שלתי' זה נקעים עמוקים עשרה שאינם מלאים מים נכללים במכירה לרב דאדם זורע חציו למטה וחציו למעלה.</span>"	בבא בתרא קג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תכ. מה פירוש הברייתא אם היה סלע יחידי אפי' כל שהוא [וי""ג בית רובע[ אין נמדד עמה? (4) "	"רשב""ם פירש שאם היה סלע יחידי חוץ מן השדה סמוך לשדה לא יוכל המוכר להתחיל למדוד משם, אפי' אם הוי ההוא סלע כל שהוא, דאינו בטל לגבי שדה אלא כשהוא מובלע בתוך השדה. ובשם רבותינו כתב שהברייתא נאמרה על דברי ר' יצחק לעיל שאם היו ארבע קבין מכונסים אין נמדדים עמה, דזה דוקא בסלעים פחותים מי' וגבוהים מג', אבל בפחות מג' נמדדים עמה אפיי במכונסים, אמנם אם היו הדי קבין בסלע יחידי אפיי פחות מגי אין נמדד עמה. והרשב""ם הקשה על פירושם.<br>והתוס' (ד""ה אם) כתבו שר""ת פירש שאם היה סלע שיש לו שם לווי סלע פלוני אפי' הוי כל שהוא ואפי' באמצע השדה אין נמדד עמה, ועוד כתבו שר""ת גרס אם היה סלע יחידי אפי' הוא בית רובע אין נמדד עמה, ולא בעינן ד' קבין אלא כשיש הרבה סלעים קטנים."	בבא בתרא קג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכא. בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל, פיחת כל שהוא ינכה. והאמר רבא כל דבר שבמדה וכו' אפילו פחות מכדי אונאה חוזר? 	"רשב""ם תירץ בשתי דרכים א. דרבא מיירי רק במטלטלים, אבל בקרקע לא שייך בהו חזרה, דקים להו לרבנן דניחא ליה ללוקח לקנות מה שימצא לפי המדה הן חסר הן יתר. ב. שכאילו המוכר אומר לו בית כור עפר אני מוכר לך לפי מדת החבל, ואם יחסר אנכה, ואם יותר תחזיר <sup>רכו</sup>.<br>והתוס' (ד""ה פחות) הוכיחו שרבא מיירי גם בקרקע וכתבו שר""י פירש דרבא איירי כשמדדו והטעהו במדה, אבל כאן לא מדדו עדיין אלא בבאין למדוד, ומתחילה היה יודע שאינו מכוון כ""כ שלא יהא או פחות או יותר <sup>רכז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רכו.  כן פירש הרשב""א שהרשב""ם פירש בשתי דרכים.
<br>רכז.  והרשב""א כתב שיש אומרים שמה שאמרו במשנתנו ינכה היינו באופן שרצו לקיים המקח, אבל כשרצה אחד מהם לבטל המקח המקח בטל כדברי רבא. והרשב""א הסכים עם פי' הר""י מיגש שרבא לא בטל קאמר אלא חוזר כלומר שהאונאה חוזרת אפילו היתה פחות משתות אבל המקח קיים.</span>"	בבא בתרא קג: - קד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכב. האם צריך להחזיר קרקע או מעות כשהותיר, באמר לו אני מוכר לך 1) בית כור הן חסר הן יתר 2) שני בית כור? 	"1) אם הותיר עד שבעה וחצי קבין לא יחזיר. אם הותיר יותר אך פחות מתשעה קבין יחזיר לו קרקע או מעות לפי רצון המוכר, אבל אם היתה יקרה והוזלה או זולה והוקרה משלם הלוקח לפי הזול. אם הותיר תשעה קבין יכול הקונה להחזיר את מותר הקרקע. ואם היה השדה שמכר סמוך לשדה אחר של המוכר, אפילו אם הותיר כל שהוא על זי קבין ומחצה לכור מחזיר לו קרקע דהא חזי לאיצטרופי לשדהו. וי""מ שאפילו פחות מרובע לסאה יחזיר, ודחה הרשב""ם את דבריהם.<br>2) לרב הונא אם הותיר פחות מט' קבין הוי מחילה ואם הותיר ט' קבין יחזיר. לרב נחמן עד שבעה וחצי קבין לכל כור הוי מחילה. ואם הותיר יותר יחזיר קרקע. וי""א שיחזיר קרקע רק אם הותיר ט' קבין לבד מכל הרובעים,וי""א שקב ומחצה צריך תוספת על הרובעים של בית כור אחד וכיון דבית כור אחד הוי ט' קבין חוזרים כולם, ודחה הרשב""ם את דבריהם. ופסק הרשב""ם כרב נחמן."	בבא בתרא קג: - קד:		
